בית התפילה הבהאי בדלהי

בית התפילה הבהאי בדלהי, המוכר באופן עממי כמקדש הלוטוס, הוא אחד משמונת בתי התפילה הבהאיים ברחבי העולם, ונחשב ל"מקדש האם של תת-היבשת ההודית". המבנה שוכן בדרומה של ניו דלהי, בירת הודו, הוא הופיע במאות פרסומים, וזכה במספר פרסים אדריכליים. האדריכל של בית התפילה הזה הוא פריבורז צהבא, שהיה שותף גם בתכנון ובעיצוב של הטרסות במרכז הבהאי בחיפה. עיצובו הייחודי הושפע מפרח הלוטוס, הפרח הלאומי של הודו.היסטוריהמלאכת תכנון והקמת המבנה נמשכה כעשר שנים ועסקו בה 800 אנשי מקצוע. שרטוטי המבנה ועיצובו לבדם נמשכו 18 חודשים, ומספר דגמים בקנה מידה מלא הוקמו על מנת לבדוק את ייתכנותו ולבחון את שיטות ההקמה המוצעות. 700 בנאים ונגרים הועסקו בהקמת המבנה בכל נקודת זמן, ונעשה שימוש נרחב בשיטות בנייה מסורתיות ומודרניות כאחד. המבנה הוקדש ב-24 בדצמבר 1986 בנוכחות 8,000 איש, ונפתח לקהל ב-1 בינואר 1987.המבנהכיתר בתי התפילה הבהאיים, למבנה תשע צלעות ותשעה פתחים. הוא מעוצב ממשטחים דמויי "עלי כותרת", שלושה בכל אחת מתשע צלעותיו, ו-27 בסך הכל. גובהו של המבנה מעט מעל 40 מטר. כל "עלי הכותרת" עולים ונובעים מקומת בסיס משותפת, והם מתנשאים לשלושה גבהים שונים, דבר המעניק להם את מראה הפרח. שתי שורות העלים הפנימיות פונות כלפי פנים ומכסות על הכיפה הפנימית, והשורה הקיצונית פונה כלפי חוץ, ותשעת עליה סוככים על תשע דלתותיו של בית התפילה. העלים הפנימיים אינם סוגרים לחלוטין על המבנה ומאפשרים חדירת אור לתוכו דרך הכיפה הפנימית. העלים עשויים מבטון מזוין לבן, והם מצופים באריחי שיש לבן שהובא מהר פנטלי ביוון לאחר שעובד באיטליה, ובשכבת מגן מפני הלחות.